חשיבותה של הגמישות למתאמן
הגמישות הינה אחד מרכיביו הבסיסים של הכושר הגופני הבריאותי (כמו סבולת אירובית כוח או סבולת שרירית). אולם, למרות חשיבותה הרבה לבריאות האדם לכושרו הגופני ולאיכות חייו, הגמישות הינה רכיב הכושר היותר מוזנח והפחות מוערך בהשוואה לרכיבי הכושר האחרים. רבים מהמתאמנים והספורטאים מתייחסים אל אימון הגמישות כאל בזבוז זמן ומעדיפים להתמקד רק באימוני הסבולת האירובית או הכוח.
לפני הדיון על מהותה של הגמישות, יש להבהיר שני מושגים:
גמישות – הינה היכולת להניע אברי גוף בקלות ובטווח תנועה רחב של המפרק.
תרגילי מתיחה – הינם אמצעי האימון העיקריים לשיפור הגמישות. כלומר, זו טכניקה של תרגול שמטרתה לפתח ולהגדיל את טווחי תנועה במפרקי הגוף.
ניתן להצביע על מספר סיבות להימנעות מאימוני גמישות ולזלזול בהם:
- תרגילי המתיחה מתבצעים ברמת עצימות נמוכה (תדירות דופק נמוכה) ובקצב איטי, הם אינם מאמצים את השרירים ואינם גורמים להזעה. דרושה תשומת לב רבה לאיכות ביצוע המתיחה, לתגובות ולתחושות הגופניות בעת ביצוע התרגילים. סוג אימון זה דורש סבלנות, זהירות והכרת הגוף, יכולות ותכונות שמתאמנים רבים לוקים בהן בחסר. לכן, ההתייחסות לתרגילי המתיחות היא כאל אימון בלתי תכליתי.
- שיפור הגמישות אינו מתבטא בשינויים משמעותיים במבנה הגוף או בצורתו. אימוני הגמישות אינם משפיעים על הורדת משקל הגוף, או בניית מסה שרירית כדוגמת האימון האירובי או אימוני הכוח והסבולת השרירית. לכן, המוטיבציה להקדיש זמן לאימוני הגמישות נמוכה.
אולם, הסיבה העיקרית לכך שאימון הגמישות אינו תופס מקום ראוי בתוכנית האימונים היא חוסר הידע וההבנה בקרב המתאמנים, באשר להשפעה הרבה שיש לתרגילי המתיחה על:
• הגדלת טווח התנועה במפרקים המאפשר ביצוע תנועות בקלות וביעילות.
• שיפור היציבה למניעה או להקלה של כאבי גב.
• הפחתה משמעותית בסיכוני הפציעה בחיי היום יום ובספורט עקב טווח התנועה המוגדל.
• תרגילי מתיחות אחרי פעילות גופנית עוזרים להתגבר על כאבי שרירים נוקשים או תפוסים (בגלל העלאת הטמפרטורה בשריר, שיפור בזרימת הדם בשריר ולכן חילוף חומרים מוגבר באזור התפוס).
• הפגת מתחים גופניים ונפשיים המאפשרת הרפיה,שחרור ורגיעת הגוף.
מכאן המסקנה הברורה היא, שעל אימוני הגמישות להיות חלק קבוע בכל תוכנית של פעילות גופנית.
מדוע מאבדים גמישות?
שרירים, מפרקים ורקמות חיבור שלא יפעלו במלוא טווח התנועה שלהם, יאבדו מאורכם ויתקצרו. רקמות אלה, במידה שתשארנה במצב מקוצר לאורך זמן, תסתגלנה למצבן המקוצר, טווח פעולתן יצטמצם ותנועתן תוגבל.
מה גורם לשריר או לרקמת חיבור להתקצר?
הגורם המשמעותי ביותר לאיבוד הגמישות הוא חוסר התנועה. חוסר בתנועה עשוי להיגרם ממספר סיבות:
- העדר פעילות גופנית מתאימה
- קיבוע ממושך של איבר במצב המגביל את טווח התנועה. לדוגמה – יד או רגל הנתונה בגבס. עם הסרת הגבס טווח התנועה במפרק יתקצר באופן משמעותי.
- הרגלי חיים – אורח חיים וסגנון חיים המתקיים בטווח תנועה מוגבל לאורך זמן,למשל, במצב של ישיבה ממושכת (לימודים, עבודה, טלביזיה, מחשב וכדומה), האגן מסובב לאחור ומתקצרים השרירים פושטי הירך. מצב זה גורם להגבלת התנועה באגן (כמו בכפיפת הגו לפנים), פוגע ביציבה ומהווה גורם משמעותי בעליית הסיכון לכאבי גב תחתון. כמו כן, ישיבה ממושכת גורמת לגב עגול ומקצרת את שרירי החזה.
- רקמות עשויות להתקצר גם על רקע של פציעות, חבלות או דלקות מפרקים, מצב המתבטא בנוקשות בתנועה, בכאבים ובהגבלות תנועתיות.
- השמנה – משקל גוף גבוה הנובע משומן יתר, מגביל את הגמישות. למשל, עודף שומן במרכז הגוף (כרס), יפגע בפעולת כפיפת הגו לפנים ובפעולות בסיסיות בחיי היום יום (כמו לבישת מכנסים, גרביים או קשירת שרוכי הנעלים).
- הגיל – הגמישות פוחתת עם הגיל כחלק מהתהליך הטבעי של הזדקנות הגוף. השרירים נחלשים, רקמות החיבור מאבדות מהאלסטיות שלהן, אספקת הדם פוחתת והתוצאה היא – מפרקים נוקשים, פחות יציבים וטווח התנועה בהם מתקצר. נוצרת הגבלה בתנועה שמלווה לעיתים בכאב. אולם, מחקרים רבים הראו שעיקר איבוד הגמישות בקרב מבוגרים נובעת מהירידה המתמשכת או מהעדרה של הפעילות הגופנית, ורק חלק משני מאיבוד הגמישות נובע מהתהליך הטבעי של ההזדקנות. לכן, טיפוח הגמישות ותרגילי מתיחה בכל גיל, אולם בעיקר בקרב הגילאים המבוגרים, עשויים להאט את איבוד הגמישות או אף למנועו.
התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.
